מזוכיזם : הלך נפש בו אדם נהנה לסבול כאב והשפלה על מנת להגיע לסיפוק.
כמה מפתיע, אחרי שבפוסט הקודם העברתי הרצאה על כמה כיף זה לקחת אוטובוס לילה, החלטנו לנסות את האטרקציה האטרקטיבית הזאת שוב, אוהד הפועל - כבר אמרנו?
האמת?! הפעם היה אדיר! המזגן היה בול בטמפרטורה שצריך, לא הייתה מוזיקה בכלל והנסיעה עברה חלק!!! היה פשוט מדה..... טוב נו.... על מי אני מנסה לעבוד?! היה קור כלבים, מוזיקה מעצבנת אפילו יותר מהפעם הקודמת, ולמרבה הפלא (לא מצידי, יש לי ניסיון עם קו 480) האוטובוס גם שבק חיים איפשהו באמצע שום מקום בשתיים בלילה.
אם להיות כנים, לא לקחנו את זה יותר מדי קשה בעיקר בגלל שהתכוננו לזה נפשית ביום שלפני (תאמינו לי, לעומת טראומת רעננה זה היה פיקניק ביום קיצי), בשלוש השעות שהיו לנו לחכות עד שיגיע אוטובוס חלופי מיכאל הרים מדורה שסביבה ישבו איתנו אנשים מכל העולם (חוץ מכמה סינים שניסו להרים בצד מדורה מתחרה ששרדה בערך כמו הכהונה של אהוד ברק כראש הממשלה).
כאן נכנסים לתמונה הערכים הסוציאליסטיים והציוניים של העבודה העברית, חילקנו את המעמסה שווה בשווה בין כולם, השוודים אספו קרשים, האנגלים עבדו על להדליק את האש, ואנחנו?! אנחנו חשבנו על זה.... תגידו תודה!
הסיפור בתמונות :
ככה זה התחיל : עצירה במקדש הלבן
אחרי 3 שעות הגיע האוטובוס החלופי, אנחנו עוד היינו בסדר, השאר עלו כועסים, עייפים ורעבים, ומה הדבר הראשון שעשה הנהג? בדיוק! הדליק את המזגן ואת המוזיקה..... מיותר לציין שהפעם הוא ניצל מלינץ' וסגר את שניהם אחרי כמה דקות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה