ואן ויאנג היא עיר שונה לחלוטין מלואנפראבנג, היא עיר שמותאמת לצעירים ומשם אפשר להבין שהיא קטנה, דחוסה ומלוכלכת, מלאה באלכוהול ובסמים. למען האמת, ההרגשה הראשונית היא שהגעת למושבה אנגלית, המקום מפוצץ באנגלים שיכורים שעושים לא מעט בלאגן למקומיים.
אחרי יום של שהיה גילינו שבגלל שיפוצים בתשתית החשמל, בכל יום אין חשמל משעה 8:00 בוקר ועד 17:00, מה שאומר שמתעוררים מחום, שכמעט ואין מה לעשות בעיר ושחם אפילו עוד יותר... ככה שהפעילויות היותר נפוצות הן הלגונה הכחולה, מעין בריכת מים קרים, וה-Tubing, שייט אבובים בנהר שמלא בפאבים ככה שעוצרים מתחנה לתחנה ואפשר לשתות בירה ולרקוד. קשה מאוד לנהוג ממקום למקום, רוב הדרכים הן דרכי עפר ואבנים.
את החוויה הכי כיפית במקום יצרנו יש מאין, באחת מהנסיעות חזרה מיום מפרך עברנו בכפר וראינו ילדים משחקים כדורגל בבית הספר המקומי, וכמובן שהצעתי להצטרף אליהם. תוך דקה המגרש התמלא באנשים מכל הכפר שבאו לראות ולעודד, הייתה חוויה מדהימה (למרות שהקבוצה שלי הפסידה, נפלתי חזק עם הרכש)! כמובן שבסיום קנינו לכל הילדים ארטיקים וחזרנו מבסוטים. חלוץ להפועל אגב, לא מצאתי!
ואן ויאנג בתמונות
הלגונה הכחולה :
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה